הסכם גירושין - עו"ד נלה כהן ושות
חפש באתר:

הסכם גירושין
מזונות אישה
הסדרי ראייה
מזונות ילדים
עילות גירושין
כתובה
הסכם ממון בין בני זוג

טל' : 077-3201770
ליצירת קשר אנא השאר פרטים ואנו נשוב אליך בהקדם.
שם :
טלפון :
דוא"ל :






הרב צבי יהודה בן יעקב

משפטיך ליעקב ח"ב, עמ' תקעב

הסכם ממון בין בני זוג

בס"ד,_________,תש___, ( .     .           )[1]

שנערך    בין ____________ת.ז._________________כתובת[2] ___________2 _____(להלן: "החתן")

            לבין ____________ת.ז._________________כתובת _________________(להלן: "הכלה")

הואיל ובדעתם של החתן והכלה להנשא זה לזה, והואיל ולכל אחד מהם יש או יהיה רכוש וכספים שאין הוא מעונין שיהיה לשכנגדו זכויות בהם, לפיכך הסכימו החתן והכלה לערוך ביניהם הסכם ממון, שיהיה תקף הן ע"פ ההלכה והן ע"פ החוק המקומי, כדלהלן:3

א.      המבוא להסכם הינו חלק מגוף ההסכם[3].

ב.      1. האמור בסעיף ב/ 2 וב/ 3 להסכם זה מתיחס -בנוסף למפורט שם - [4]4לכל רכוש שיש לכלה הרשום כעת או שיהיה רשום על שמה (ברשימות התקפות ע"פ חוק, כגון טאבו, פנקסי הבנקים וכו')[5], 5מקרקעין, פקדונות וחסכונות בבנקים, הן במטבע ישראלי והן במטבע זר, מניות ואגרות חוב, כספים, חובות שחייבים לה, הן במלוה ע"פ (ע"פ עדים או הוכחה אחרת, שהכסף שהלותה היה מוחזק כשלה[6]) 6והן במלוה בשטר (כשהשטר יוצא על שמה[7]), 7מטלטלין המוחזקין כשלה[8], 8ספרי תורה[9]9  המוחזקין כשלה, זכויות וכל רכוש אחר[10], 10אלה הקיימים כעת, ואלה שיקנו בעתיד[11] 11מכספים שמקורם ברכוש הנ"ל[12], 12וכן רכוש כנ"ל שיהיה לה לאחר מכן שמקורו בירושה שתקבל הכלה ממורישיה, או במתנה בצוואה או שתקבל במתנה מכל סוג שהוא[13], 13אפילו לא יתנה הנותן בעל מנת שאין לבעלך רשות בהם[14], 14וכן משכורת וכל זכויות שיבואו מכח מעשי ידיה בעבודות "חוץ"[15] *(15במידה והבעל יסתלק ממעשי ידים אלה)[16].16

       2.         החתן הנ"ל מסלק את עצמו בקנין סודר[17] 17ומוחל[18], 18כל זכות בנכסי הכלה, מפירותיהם ופירי פירותיהם עד עולם[19], 19בחייך ובמותך[20],20  מכל הנכסים הנ"ל, ובכלל זה הזכות לרשת את הכלה לאחר שתהיה אישתו[21], 21ומכל זכויות אחרות שיבואו מכח הרכוש הנ"ל[22]. 22ולענין זכויות שאין ניתן להסתלק מהן אלא בין ארוסין לנישואין[23], 23במידה ולא אקבל בקנין סודר בין ארוסין לנישואין[24], 24האמור בסעיף ג יחול על זכויות אלו.

       3.         החתן מסתלק/ לא מסתלק * מהזכויות המגיעות לו ממעשי ידיה בעבודות "חוץ"[25], 25או ממציאתה[26]. 26החתן אינו מסתלק מזכויות המגיעות לו ממעשי ידיה בעבודות שבבית, ע"פ ההלכה היהודית הנהוגה[27].27

       4.         החתן מתחייב שילדיהם המשותפים, בין הבנים ובין הבנות, יזונו מנכסיו אף לאחר מותו, עד הגיעם לגיל 2818[28].

       5.         החתן מחתייב שכל מה שמגיע לכלה מכח תנאי כתובה, לא יופקע, אא"כ מחלה הכלה במפורש על אחת מזכויותיה[29].29

       6.         החתן מתחייב שזכות המדור לא תופקע ע"י מתנה שיתן החתן[30], 30הן במתנת בריא והן במתנת שכיב מרע, או ע"י מכר, וכל מתנה או מכר לא יפקיעו את זכותה למדור אלמנה, אא"כ היתה הסכמה בכתב של הכלה למכירה או למתנה זו[31].31

        7.           רכוש או כספים שנצברו במהלך הנישואין ואינם באים מכח הרכוש שהיה לצדדים קודם נישואיהם, יהיה שייך לשני הצדדים בשוה[32], 32אף אם יהיה רשום ברשימות התקפות ע"פ החוק ע"ש צד החתן בלבד[33].33  חובת ההוכחה אימתי נצבר רכוש זה תחול על הצד החפץ להוציא את הרכוש מחזקתו. לענין זה הרישום יחשב כמוחזקות לענין חובת הראיה[34].34

ג.        1. היות ויש זכויות שאינן ניתנות לסילוק ע"פ ההלכה בקנין אלא בתנאים מסוימים[35], 35ויבואו לערער שלא מולאו תנאים אלה[36], 36לפיכך החתן מודה בהודאה גמורה[37] 37שהוא חייב ליורשי הכלה הנ"ל ולכל מי שיהיה מוטב בצוואתה[38], 38סך כפול[39] 39מערך הנכסים הנ"ל בסעיף ב על כל חלקיו[40], 40וקיבל על עצמו בקנין סודר אף בתורת התחייבות[41],41  ושיעבד נכסיו דקנאי ודאקני מעכשיו מטלטלי אגב מקרקעי[42].42  

       2.         בחוב זה הותנה תנאי[43] 43שיהיה ניתן לממש את החוב אך ורק אם החתן או מי מיורשיו[44] 44יקבל זכויות בנכסים הנ"ל ללא הסכמת הכלה, בניגוד למוסכם לעיל. כמו כן הותנה שבמידה והחתן או מי מיורשיו יקבל זכויות בנכסים הנ"ל ללא הסכמת הכלה, יגבה מהחוב כפול מערך הזכויות שקיבל[45].45

ד.       46 1. האמור בסעיף ד/ 2 להסכם זה מתיחס - בנוסף למפורט שם - לכל רכוש שיש לחתן הרשום כעת או שיהיה רשום על שמו (ברשימות התקפות ע"פ חוק, כגון טאבו, פנקסי הבנקים וכו'), מקרקעין, פקדונות וחסכונות בבנקים, הן במטבע ישראלי והן במטבע זר, מניות ואגרות חוב, כספים, חובות שחייבים לו, הן במלוה ע"פ (ע"פ עדים או הוכחה אחרת, שהכסף שהלוה היה מוחזק כשלו) והן במלוה בשטר (כשהשטר יוצא על שמו), מטלטלין המוחזקין כשלו, ספרי תורה המוחזקין כשלו, זכויות וכל רכוש אחר, אלה הקיימים כעת וכן רכוש שנרכש בכספים שמקורם בנכסים הנ"ל, וכן רכוש כנ"ל שיהיה לו לאחר מכן שמקורו בירושה שיקבל ממורישו, או במתנה בצוואה או שיקבל במתנה מכל סוג שהיא.

       2.         47[46]הכלה הנ"ל מסלקת את עצמה בקנין סודר ומוחלת, כל זכויות שיגיעו לה בנכסים הנ"ל בהיותה אשתו, ובכללם זכות לתבוע חלק בעזבון החתן לאחר מותו, הן בתורת ירושה והן בתורת מזונות[47].48  כמו כן הינה מוחלת על תוספת הכתובה, בין אם נתן לה כבר ובין אם יתן לה בעתיד[48].49

       3.         אין הכלה מוחלת על זכויות ממון המגיעות לה כל זמן שהיא אישתו[49], 50כגון, זכות מזונות, ביגוד ומדור לפי כבודו ולפי כבודה, רפואתה, פדיונה וקבורתה, שתוכל לגבותם מנכסיו הקיימים בשעת החיוב או שיהיו קיימים שעה אחת קודם מותו[50]. 51כמו כן אין הכלה מוחלת על זכות מדור אלמנה[51], 52כתובה דחזי לה מדאורייתא[52],53  וכן אינה מוחלת על זכויות המגיעות לילדיהם המשותפים[53], 54ותוכל היא או הילדים המשותפים, לגבותן מנכסיו שיהיו קיימים בשעת החיוב או שעה לפני מותו[54].55

       4.         זכות האשה למדור אלמנה יחול על דירה הרשומה על שם החתן בשעת הנישואין, ובתנאי שהצדדים יחיו יחדיו לפחות _____ שנים[55] 57משעת הנישואין[56]. 56וכן אם יקנה דירה לאחר נישואיהם, והצדדים התגוררו בה מכח בעלותו של החתן בדירה ,56תהיה הכלה זכאית למדור אלמנה, אם חיו יחדיו לפחות _______ 57שנים. אין באמור לעיל משום להפקיע את זכותה כאלמנה להמשיך להתגורר בדירה שכולה או חלקה רשום על-שמה[57].58 59

       5.         [58]רכוש או כספים שנצברו במהלך הנישואין ואינם באים מכח הרכוש שהיה לצדדים קודם נישואיהם, יהיה שייך לשני הצדדים בשוה, אף אם יהיה רשום ברשימות התקפות ע"פ החוק ע"ש צד הכלה בלבד. חובת ההוכחה אימתי נצבר רכוש זה תחול על הצד החפץ להוציא את הרכוש מחזקתו. לענין זה הרישום יחשב כמוחזקות לענין חובת הראיה.

ה.      601. [59]היות ויש זכויות שאינן ניתנות לסילוק ע"פ ההלכה בקנין אלא בתנאים מסוימים, ויבואו לערער שלא מולאו תנאים אלה, לפיכך הכלה מודה בהודאה גמורה שהיא חייבת לחתן הנ"ל וליורשיו ולכל מי שיהיה מוטב בצוואתו, סך כפול מערך הנכסים הנ"ל בסעיף ד על כל חלקיו, וקבלה ע"כ בקנין סודר אף בתורת התחייבות, ושעבדה נכסיה מטלטלי אגב מקרקעי.

       2.         [60]61בחוב זה הותנה תנאי שיהיה ניתן לממש את החוב אך ורק אם הכלה או מי מיורשיה יקבל זכויות בנכסים הנ"ל ללא הסכמת החתן, בניגוד למוסכם לעיל. כמו כן הותנה שבמידה והכלה או מי מיורשיה יקבל זכויות בנכסים הנ"ל ללא הסכמת החתן, יגבה מהחוב כפול מערך הזכויות שקיבל.

ו.        על כל הנ"ל קבלו החתן והכלה בקנין סודר[61] 62מעכשיו בבית דין חשוב[62] 63 במנא דכשר למיקנא ביה[63], 64ללא אסמכתא ודלא כטופסי דשטרי[64], 65בקנין המועיל ביותר ובאופן המועיל ביותר[65], 66וקבלו על עצמם סברת הפוסקים המקיימים שטר זה, ושכל ספק בלשון השטר יהיה נידון לקיום השטר ולא לביטולו[66].

ז.        67 68[67]במידה ויתגלו חילוקי דעות באשר לפרשנות הסכם זה, החתן והכלה מקבלים על עצמם בקנין סודר את ___________________________ _________________, שיהיה מוסמך לפרש הסכם זה, בין לדין ובין לפשרה ובין ליושר ע"פ שיקול דעת רחב. חתימתם דלמטה תהא תקפה כאילו חתמו על שטר בוררין, ע"פ דין תורה וע"פ חוק הבוררות.

ח.      כל הסכם זה יהיה תקף אך ורק אם הצדדים ינשאו זה לזו כדת משה וישראל בחופה וקידושין. במידה ולא ינשאו זל"ז בחו"ק, הסכם זה הרי הוא כחספא בעלמא[68].69

ט.      הצדדים מצהירים בזה כי קראו והבינו את תוכן ההסכם, וחתימתם תהוה ראיה וקנין[69] 70לכל האמור לעיל[70].71

___________________          ___________________

החתן                                           הכלה

72[71]בפנינו חתמו החתן והכלה, וקבלו בקנין סודר, והתחייבו והודו בכל האמור בהסכם הנ"ל, ושעבדו נכסיהם לחוב הנ"ל, ואמרו לנו לעשות שטר עם חיובים כנ"ל.

 

______________        ______________

עד                                עד

אישור

הצדדים הופיעו בפני, לאחר שחתמו וקבלו בקנין סודר בפני הרבנים הנ"ל. לאחר שנוכחתי כי הצדדים מבינים את משמעות הכתוב בהסכם, ולאחר שאימתו בפני את חתימותיהם, ע"פ סמכותי החוקית, לפי סעיף 2 (ג) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, הריני מאשר את ההסכם המצורף.

            _________________

            רב רושם הנישואין 

 

 



[1] העירני הגרמ"מ שפרן שעל התאריך להיות כתוב מתחת לכותרת "הסכם ממון", שאם יכתב מעל לכותרת יתכן וי"ל שאין העדים מעידים אלא על ההסכם ולא על התאריך, נפק"מ לגביה ממשועבדים ולדיני קדימה בחוב. (התאריך הלועזי נכתב עבור אלה הנוהגים להשתמש בתאריך לועזי ואינם יודעים את התאריך העברי).

[2] מספר תעודת זהות וכתובת הם סימנים הנועדים להבדיל בין אנשים בעלי שמות שוים. ועיין בשו"ע חו"מ מט,ז בדין שני בעלי שמות שוים: "ומה תקנתם, יכתבו שם זקנם, ואם גם שם זקנם שוה, יכתבו שום סימן".

[3] נוסח המבוא הוא נוסח מקובל בהסכמי ממון ובו הצהרת כוונות המלמדות על מטרת ההסכם שלפנינו. היות ונכתב שהוא חלק מההסכם, יש בכוחו לתת פרשנות במקרים של אי בהירות.

[4] הסיבה לפרוט - ראה במש"כ במאמר שקודם ההסכם (סע' ד).

[5] הצדדים מקבלים על עצמם את הרישום ברשם המקרקעין ובבנקים כראיה על בעלות, ואין צורך בהבאת עדים להוכיח את הבעלות. (כל זה הוא לשופרא דמילתא, עיין סי' כה/א).

[6] עליה להוכיח שהכסף שהלותה היה מוחזק כשלה, כגון אם תוכיח שעבר מחשבון הבנק שלה. דאל"כ מנין לנו שלא הלותה כסף של בעלה. ובשלמא בשטר - יש הוכחה מעצם הכתוב בשטר, משא"כ במלוה ע"פ. ומ"מ כיון שהצדדים מקבלים על עצמם בורר שיהיה מוסמך לפרש את ההסכם "בין לדין בין לפשרה ובין ליושר", כמובא בסע' ז להסכם, יוכל הבורר לקבל הוכחות הנראות לו כסבירות, אף אם אינן קבילות בדיני הראיות.

[7] עיין ב"ב נב,א ובשו"ע חו"מ סב,א דאשה הנושאת ונותנת בתוך הבית והיו שטרות כתובים על שמה והיא אומרת שלי הם - עליה להביא ראיה בעדים לדבריה, שהיה לה ממון מיוחד. לפי הסכם זה הצדדים מסכימים שעצם העובדה שהשטר יוצא על שמה מהוה ראיה שהממון שייך לה. במתכוין לא ציינתי במפורש שהדבר מהוה ראיה אף אם האשה נושאת ונותנת בבית, אף שמעצם אי הגבלת הכלל, המשמעות היא כוללת ולא מוגבלת, מ"מ אין בכך סגירה הרמטית. צריך לאפשר לבעל להעלות טענה זו, בפרט באשה השולטת בכל נכסי בעלה, ראה ש"ך חו"מ נו,לד. וע"כ יוכל הבורר לפסוק בהתאם למציאות שבפניו.

[8] חו"מ קלג,א: "כל דבר המטלטל שהוא ביד האדם, בחזקת שהוא שלו". כאשר הדיון בין זוג נשוי בינם לבין עצמם, אין (בדר"כ) החזקת המטלטין מהוה ראיה לבעלות, שהרי המטלטלין נמצאים בדר"כ בדירה המשותפת של בני הזוג והם מוחזקים במטלטלין בשוה, ראה חו"מ קלח,א. ע"כ על הטוען לבעלות להביא ראיה שהמטלטלין מוחזקין כשלו, מאחר והוא חפץ להוציא את המטלטלין מחזקת השיתוף. רצוי שהצדדים יצרפו נספח ובו רשימת מטלטלין השייכים לכ"א מבני הזוג, ובאופן זה יחסכו את הצורך בראיה על המטלטלין שהיו שלהם בטרם נישואין.

[9] ראה לעיל מש"כ במאמר (סע' ד) על הצורך לפרט ספר תורה מכלל הנכסים. הכיתוב על המעיל יכול להוות הוכחה כנגד הבעל, למרות שאינו ראיה לענין דברים אחרים (ראה מש"כ בחלק א סי' ג/ד).

[10] הכללה אחר הפירוט, ראה מש"כ במאמר (סע' ד).

[11] מסלק כוחו מדבר שלא בא לעולם, ראה רמ"א חו"מ רט,ח.

[12] יש כאן פירוט של מגוון האפשרויות של נכסים שיבואו לה בעתיד.

[13] בין במתנת בריא ובין במתנת שכיב מרע.

[14] ראה שו"ע אהע"ז פה,יא, בנו"כ שם, ובפת"ש ס"ק א. וכאן הבעל מסתלק מהמתנה שניתנה לה אפילו לא הותנה במפורש על-מנת שאין לבעלך רשות בהם. חובת ההוכחה שניתן לה במתנה ולא לשניהם תהיה על המוציא מחזקת השיתוף, כאמור לעיל בהערה 8. וע"ע בשו"ע אהע"ז פה,יב, בח"מ ס"ק כח, ובב"ש ס"ק כו. ובנדו"ד נראה שהוא בחזקת שניהם ולא בחזקת נכסי מלוג, מאחר והסתלק מנכסי מלוג.

[15] נחלקו האחרונים אם מעשי ידיה מעבודות שמחוץ לבית, שייכות לבעל מכח זכותו במעשי ידיה, אם לאו (ראה חלק א סי' לט/יב, ובהערות מהגר"ש ישראלי זצ"ל).

[16] במתכוין ציינתי זאת בגוף ההסכם, אף שלמעשה כל הנושאים ניתנים לשינוי, מאחר וענין זה נראה לי במיוחד כענין המשתנה בהתאם לנסיבות, וכל זוג יגיע בודאי להסכמה שונה.

[17] סילוק - דינו לכאורה כמחילה שאינה צריכה קנין (ראה הערה  .)18מ"מ במקרים וחוזה זה יחתם לאחר הנישואין - צריך קנין, עיין כתובות פג,א, שו"ע אהע"ז צב,א, וע"ע סמ"ע רט,כט, קצוה"ח רט,יג, ובנתיבות שם בחידושים ס"ק כח.

[18] מחילה אינה צריכה קנין, עיין תוס' סנהדרין ו,א ד"ה צריכה, שו"ע חו"מ יב,ח, ושו"ע חו"מ רמא,ב.

[19] משנה בגמ' כתובות פג,א, שו"ע אהע"ז צב,ה.

[20] משנה וגמ' כתובות פג,א-פד,א. ועיין במש"כ במאמר כאן (סע' ח).

[21] אף שלאמור לעיל כבר סילק עצמו מירושה, מ"מ ליתר בהירות ולשופרא דשטרא נכתב בשנית.

[22] הכללה אחר פירוט, ראה מש"כ במאמר (סע' ד).

[23] ראה מש"כ במאמר (סע' ג וסע' ח).

[24] הקנין סודר נותן תוקף להסכם. אם הקנין סודר נעשה בין ארוסין לנישואין, הרי שתוקף ההסכם בין ארוסין לנישואין. ובמקרה שקבל בקנין קודם האירוסין, הרי שיש דברים שאינם ניתנים לסילוק בזמן הזה, ועל-מנת שלא יבואו לפסול את כל הקנין מדין "את וחמור", הרי שמלכתחילה נקבע שהקנין לא חל על דברים שאין הקנין נתפס בהם.

[25] תלוי בהחלטת הצדדים וכמש"כ לעיל (ראה הערה16, 15).

[26] זכיה בכרטיס הגרלה - יש לדון לכאורה מדין מציאה. והנה שני טעמים נשנו בדין מציאתה לבעלה; א. בגלל מזונות שזן אותה. ב. משום איבה (עיין תוס' כתובות סו,א ד"ה מציאתה). לטעם א - אם הסתלק ממעשי ידיה יש לדון שהסתלק גם ממציאתה, דלכאורה הרי מעשי ידיה ומציאתה שניהם ניתנו תחת מזונות, ועדיין צ"ב אם לטעם זה של התוס' הוי חדא תקנתא או שתי תקנות, ואף אם הוי תקנה אחת עדיין אפשר דממה שלא הסתלק במפורש שייך לו, ואכמ"ל. אולם לטעם איבה פשוט שצריך סילוק מיוחד, דהוי תקנה בפני עצמה.

[27] עיין משנה כתובות נט,ב, ושו"ע אהע"ז פ,א.

[28] ע"פ ההלכה (מתנאי כתובה, לאחר מותו ניזונות הבנות בלבד מנכסי אביהן עד שיתארסו או יתבגרו (המוקדם מבין שני הזמנים), ראה כתובות נב,ב, ושו"ע אהע"ז קיב,א. התחייבות זו באה ליצור השואה בין הבנים לבנות, שגם הבנים יזונו עד גיל שמונה עשרה, כפי שמקובל היום. ברור שבמידה ולפנינו זוג מבוגר מאד, יש למחוק את כל הסעיפים העוסקים בעניני ילדים משותפים.

[29] סעיף זה נועד להבהיר שאין בסע' ד משום מחילה כוללת וגורפת של כל זכויות האשה. כמו-כן יש כאן תוספת התחייבות - לשופרא דמילתא.

[30] סעיף זה כפוף לסע' ד/ .4המטרה בסעיף זה ליצור שעבוד מוקדם (ע"י התחייבות) של המדור לזכותה כאלמנה. בסעיף זה יש פירוט לאפשרויות שונות שבהן לא יוכל להפקיע את זכותה למדור אלמנה. במידה וימכור הבעל את הנכס, תיתכן בעיה ע"פ החוק, במידה והקונה קנה את הנכס בתום לב. הפתרון לכך הוא לרשום הערת אזהרה בטאבו (אם הדבר אפשרי).

[31] הסכמה בכתב באה למנוע מצב של טענה שהסכימה למכירה בע"פ.

[32] סעיף זה מותאם לנוהג המעשי שבו רכוש שנצבר במהלך שנות הנישואין שייך לשני הצדדים. כמובן - ניתן לשנות ולהתאים לכל מקרה. לדוגמא - אם לבעל יש חברה מסחרית ואין הוא מעונין שלאשה יהיו זכויות בחברה וברכושה, אף אם חלק מהונה ירכש במהלך שנות הנישואין. הסעיף נכתב ע"פ הנוהג המקובל, אך פשוט וברור שיש לברר עם הצדדים את עמדתם בענין.

[33] כדי למנוע מהצד ששולט בכספים שירשום את הנכס/ הכסף על שמו (וראה הע'  .)32אך מ"מ יש ברשום משום מוחזקות לענין חובת הראיה על הצד השני, במידה ויטען מי שרשום ע"ש שהרכוש הינו מלפני הנישואין.

[34] הצדדים מקבלים עליהם את הרישום בטאבו כמוחזקות וכראיה, אא"כ יביאו ראיה נגדית.

[35] ראה מש"כ במאמר (סע' ג) לענין סילוק קודם ארוסין, ושם (סע' ח) לענין סילוק מירושה.

[36] וכל-שכן כששני הצדדים מודים שלא קבלו בסודר בין ארוסין לנשואין. סע' זה וסע' ה נועדו לקבוע מסגרת שבאמצעותה ניתן לעקוף את הצורך בקנין בין ארוסין לנשואין ובדרך זו לאכוף את ההסכם.

[37] לאפוקי מחשש משטה, עיין שו"ע חו"מ פא,ח, ונתיבות סי' מ סוס"ק א.

[38] החיוב כלפי יורשיה - דאם כלפיה, הרי הוא היורש שלה ויורש את החוב, כמש"כ הר"ן בר"פ הכותב, עיין במש"כ במאמר (סע' ג). וצוין שמתחייב גם כלפי המוטבים בצואה, שהם כעת בפועל היורשים, ועמהם יש לו את הדו"ד על הירושה, שאם לא יתחייב כלפיהם, יתכן ויממש את זכותו לירושה, ויורשיה שאינם מוטבים בצואה יסרבו להפעיל נגדו את החוב, ע"כ הודאת החוב נצרכת גם כלפי המוטבים בצואה.

[39] סך כפול כדי שלא יבוא לגבות מהירושה או מהפירות מתוך מחשבה שממילא אין לו מה להפסיד באפוכי מטרתא, ועד שיחייבו אותו בחוב יהנה מהנכסים. ע"כ ערך כפול מהוה סיבה טובה לא לנסות ולממש את הזכות שהסתלק ממנה.

[40] לא חששתי לדבר שאינו קצוב, כיון שהמחבר בשו"ע חו"מ ס,ב דחה במפורש את דעת הרמב"ם, וכמש"פ מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א (ראה פד"ר כרך ד עמ'  289ולהלן), וע"ע במש"כ הגר"ש טנא זצ"ל, ברכת שלמה, חו"מ סי' יא,ג וכן שמעתי מגדולי הדיינים. ואף שיש פוסקים הסוברים שיכול לטעון קים-לי כדעת הרמב"ם (ראה במש"כ הגר"ע יוסף שליט"א ביביע אומר ח"ג חו"מ סי' ד-ה), מ"מ נהוג להתחייב אף בדבר שאינו קצוב. והרוצה לחשוש לדעתם, יכתוב סכום גבוה מאד שודאי יכסה כפל מהנכסים הנ"ל.

[41] ראה מש"כ במאמר (סע' ט) די"א דהוי לשון התחייבות, והתחייבות בעי קנין, וכמש"כ שם.

[42] כדי שיהיה ניתן לגבות חוב זה ע"פ ההלכה אף ממטלטלין שמכר או נתן, עיין שו"ע חו"מ קיג,א. וע"ע שם בסע' ג דמשום תקנת השוק לא נוהגין כן, מ"מ נפק"מ לענין ב' בעלי חובות, עיין בסמ"ע ס,ז, ועיי"ש בנתיבות ס,א.

[43] החוב כפוף לתנאי, על-מנת שא"א יהיה לממש את החוב אא"כ יממש את זכויותיו כנז' שם.

[44] למנוע מצב שאף שהבעל לא מימש זכויות, יורשיו יבואו לממשן.

[45] כדי שלא יבואו לגבות את כל החוב כתוצאה ממימוש זכויות חלקי. הסיבה לכפל - למנוע את כדאיות מימוש הזכויות.

[46] ראה בהערות לסע' ב2/.

[47] סילוק ממזונות אלמנה המגיעים לה מתנאי כתובה, ראה שו"ע אהע"ז סי' צג. מקובל שבתמורה לסילוק זה מתחייב לה הבעל סכום קצוב, או שקוצב לה מזונות חודשיים עד שתנשא. הסכום הקצוב מונע התדיינות בין היורשים והאלמנה. על עורך ההסכם לראות שהסכום שמתחייב יהיה הוגן כלפי שני הצדדים.

[48] כדי לא ליצור לחץ על הבעל שעה קלה לפני הנישואין שירשום לה סכום גדול בכתובתה.

[49] אין כל סיבה שתסתלק מזכויות המגיעות לה בהיותה אשתו. אין הכוונה לזכויות רכושיות קניניות.

[50] שתוכל לגבות לאחר מותו מנכסיו חובות כנ"ל שלא נפרעו בחייו.

[51] כפוף לסעיף ד4/.

[52] הכוונה למנה (או מאתיים) דלא מהני בהו מחילה, עיין אהע"ז סט,ו.

[53] אין בכוונת הסכם זה להפקיע זכויות של ילדיהם המשותפים.

[54] הכוונה לזכויות הנגבות מנכסיו לאחר מותו, כגון מזונות היתומים וכו'.

[55] מקובל שזכותה למדור יהיה רק לאחר מספר קבוע של שנות נישואין (לפי ההסכמה שבין הצדדים).

[56] יש כאן שעבוד מדור בשני אופנים: או הדירה רשומה ע"ש החתן בשעת הנישואין והצדדים התגוררו בה, או שיקנה אח"כ דירה והצדדים התגוררו בה מכח בעלותו. הכוונה - שאם הדירה רשומה רק בחלקה ע"ש הבעל, והצדדים ישלמו שכירות לשותף בדירה, הרי שלענין זה תחשב הדירה כדירה שכורה, ואין לאלמנה זכויות בדירה זו. הבעל יוכל להפקיע זכות אלמנה למדור אם יתן את דירתו לאחר (או לילדיו) קודם הנישואין, וכן ימנע מלקנות דירה על שמו. זכותה של האשה להתנות את נישואיה במדור אלמנה (ספציפי), אך כמסגרת נראה לכתוב כנ"ל.

[57] פשוט שאם יקנו דירה ותהיה הדירה רשומה חלקית על-שמה, אין בהסכם זה משום הפקעת זכותה בדירה הנ"ל.

[58] ראה בהערות לסע' ב7/.

[59] ראה בהערות לסע' ג1/.

[60] ראה בהערות לסע' ג2/.

[61] קנין סודר על התחייבות, כמבואר בשו"ע חו"מ ס,ו, וכן קנין לחיזוק. ואף שכבר נכתב שקבלו בסודר, מ"מ בסיום ראוי לחזור שוב על ענינים שלא פורט בהם במפורש שקבלו בקנין סודר. בקנין סודר צריך שיקנה מעכשיו, ראה שו"ע חו"מ קצה,ה.

[62] ראה שו"ע שו"ע חו"מ רז,יד-טו.

[63] ראה שו"ע חו"מ מב, בסמ"ע ס"ק טז, ש"ך ס"ק יא, פת"ש ס,ק ד.

[64] ראה שו"ע חו"מ רז,יח בט"ז שם.

[65] בבחינת הודאה שהכל נעשה באופן המועיל, עיין רמ"א חו"מ רז,טו. ונראה דהודאה זו מהני רק לענין דברים שהחסרון בהם הוא גמירות דעת ולא כשהחסרון הוא במעשה הקנין. אך נהגו לכתוב כן גם בקנינים, עיין ב"ב מד,ב בתוס' ד"ה דלא.

[66] ראה הערה  .66ונראה גם שלא יוכל לטעון קים-לי.

[67] במידה ויתגלו חילוקי דעות, ע"פ החוק הסמכות לפרש חוזה זה נתונה לביהמ"ש. לכן נראה שגם מבחינה הלכתית וגם מבחינה פרקטית עדיף שכל ספק ידון בבוררות. ראוי לענ"ד שהבורר יהיה עורך ההסכם, ששוחח עם הצדדים בטרם עריכת ההסכם והבין את רצונם וכוונתם. מאחר ומדובר בקבלת בורר שיתכן וידון (אם בכלל) בעתיד הרחוק מאד, ראוי לכתוב שתים או שלוש אופציות בדרך של "או", כשהסמכות נתונה לראשון, ובמידה ולא יוכל - יברור הבא אחריו.

[68] ליצור התנאה מפורשת, למרות שהדבר ברור מאליו. וכן למנוע מצב שרושם הנישואין (רב העיר) יאשר הסכם לבני זוג שאח"כ לא ינשאו בחופו"ק.

[69] כדי שחתימתם יהיה לה תוקף של קנין סיטומתא עם דינא דמלכותא, ראה חו"מ רא. וקנין בעי כוונה, וצריכים הצדדים להתכוין בחתימתם לקנין, כדמוכח בדין העודר בנכסי הגר (יבמות נב,ב, ושו"ע חו"מ ערה,כה), ועיין בתש' רע"א (פסקים לז).

[70] הדבר נצרך מבחינת החוק, שהרי מבחינת ההלכה חתימתם מחייבת ולא תשמע טענת "לא הבנתי", עיין שו"ע חו"מ מה,ג, סא,יג.

[71] חתימת העדים מטרתה שיהיה לשטר זה תוקף של שטר בעדים.



גרסה להדפסה